ניתוח
גינקומסטיה
מידע כללי
גינקומסטיה (בלטינית שדיים של אישה) היא תופעה שכיחה מאד בגברים. היא קיימת בכ-60% מהגברים בגיל ההתבגרות, אך במרבית המקרים היא חולפת, ונשארת באופן קבוע רק אצל 10% מהגברים מעל גיל 20. עם הגיל השכיחות עולה שוב, ומגיעה לשיעור של כ-70% בגיל 70. בגברים הסובלים מהשמנת יתר התופעה שכיחה ביותר ומגיעה לשיעור של כ-80%. בכמחצית מכלל המקרים מדובר בתופעה חד-צדדית.קיימים גורמים רבים לגינקומסטיה, כגון רמות הורמונים גבוהות, תרופות מסוימות, גידולים ועוד, אך במרבית המקרים לא נמצא גורם ספציפי. התופעה יכולה להיות קלה, בינונית או קשה, עם דרגות שונות של עודפי רקמת שומן ורקמת שד ועודפי עור. הטיפול הניתוחי מותאם לדרגה- במקרים קלים ניתן לבצע שאיבת שומן בלבד, במקרים אחרים שאיבה וכריתה, ובמקרים הקשים מבוצעת כריתת שד מלאה, כולל רקמה ועור. כאשר מדובר בכריתה של רקמת שד ושומן, יש צורך בחתך ניתוחי, המבוצע סביב העטרה (במחצית התחתונה בלבד). כאשר מדובר בכריתה של עודפי עור בנוסף לרקמת השד והשומן, נותרת צלקת בשד, במרכז או בקוטב התחתון. במקרים אלו, עדיף לבצע את הניתוח בשני שלבים- בשלב הראשון כריתה של הרקמות התת-עוריות, המתנה של מספר חודשים להתכווצות של העור העודף, ובשלב השני כריתה של עודפי העור הנותרים לאחר ההתכווצות (כך הצלקת הנותרת קטנה יותר מאשר זו הנוצרת מניתוח בשלב אחד).
לפני ואחרי הניתוח
הערכה טרום ניתוחית ע"י כירורג שד: ניתוח קוסמטי בשדיים מבוצע רק לאחר וידוא כי אין כל בעיה רפואית בשדיים. מומלץ להגיע ליעוץ האסתטי לאחר בדיקת כירורג שד וביצוע US ו/או ממוגרפיה אשר קובעים כי השדיים תקינים לחלוטין. במידה ולא נשללו לחלוטין בעיות בשדיים, יהיה צורך ביעוץ נוסף לפני הניתוח, לאחר השלמת הבירור.
לפני הניתוח
עישון מעלה את שיעור הסיבוכים בצורה משמעותית, ומומלץ להפסיק לעשן לפחות כחודשיים לפני הניתוח. יש להפסיק את נטילת כל התרופות ה"טבעיות" ותוספי המזון (עשויים לגרום לדימומים) ואת מדללי הדם (כגון אספירין). יש להצטייד בנוגדי כאבי (מומלץ אופטלגין), ולהימנע מתרופות כגון נורופן או אדוויל. יש לרכוש גופייה מחטבת טרם הניתוח.
לאחר הניתוח
יש צורך בלבישת גופייה מחטבת כחודש לאחר הניתוח, במשך כל שעות היממה, למעט בזמן המקלחת. יש להימנע מפעילות פיזית הכרוכה בהפעלת שרירי הגב והכתפיים, למשך כחודש.
סיכונים וסיבוכים
ניתוח גינקומסטיה כרוך בניתוק הפטמה מבסיסה, דבר הגורר בחלק גדול מהמקרים אובדן של תחושה בפטמה. בנוסף, ייתכנו סיבוכים כגון נמק של הפטמה ו/או העטרה, ואובדן חלקים מהן. סיבוכים אפשריים נוספים הם דימום או זיהום, פתיחת תפרים, צלקות היפרטרופיות ואסימטריה.