חוות דעת רפואית

חוות דעת לוועדות רפואיות ולבית משפט

ד"ר צח שרוני הוא בוגר הקורס לחוות דעת משפטית של ההסתדרות הרפואית בישראל ומוסמך לתת חוות דעת רפואית לבית המשפט.

מידע כללי

קיימים מספר סוגים של תביעות פיצויים בשל נזקי גוף: תביעות של תאונות דרכים, תביעות של תאונות עבודה, תביעות למשרד הביטחון, ותביעות אחרות.
תאונות עבודה: נכות צמיתה בגין תביעות של תאונות עבודה נקבעות על ידי הועדות של המוסד לביטוח לאומי. התובע רשאי להביא חוות דעת רפואית מטעמו.
תאונות דרכים: בשנת 1985 בעקבות המלצות ועדת המשנה לייעול תהליכים במשפטים אזרחיים תוקן חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ע"י הוספת סעיף 6 לחוק. הרעיון המרכזי בחוק הוא מינוי מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש בלבד.  תוקף המינוי כאמור הוא מכוח החלטה לכתב מינוי של בית המשפט, ובהתאם לאמור בו המומחה משמש לצורך בירורה של התובענה שבמסגרתה נתמנה.  אפשרות נוספת הינה תהליך מקוצר אשר בו הצדדים מחליטים על פוסק רפואי מוסכם אשר דין חוות דעתו הרפואית הינו כדין מינוי על ידי בית המשפט.   יש לשים לב שתאונות דרכים בעבודה נחשבות כתאונות עבודה ואז נקבעת הנכות ע"י הועדות של המוסד לביטוח לאומי. במצב זה, רשאי התובע להביא חוות דעת רפואית מטעמו. המומחה הרפואי: ביהמ"ש סומך על הניסיון ועל הידע המקצועי של המומחה ועל יכולתו לקבוע את מצבו של התובע על פי: בדיקה ומיון האינפורמציה הנמסרת לו ע"י הנפגע; הבדיקות הקליניות שהוא עורך; החומר הרפואי שהוא מקבל; ההתרשמות המקצועית שלו.  לכאורה בעשותו כך ממלא המומחה הרפואי תפקיד מעין שיפוטי.
"על המומחה להשתמש רק במידע אמין שניתן יהיה לאמתו ולבדקו. עליו להזהיר עצמו לא להשתמש בסברות, השערות או מסקנות של נותני המידע ועליו לזכור כי עיקר תפקידו גיבוש חוות דעת מקצועית ואובייקטיבית על מצבו של הנבדק."
"חל עליו איסור לסמוך את חוות דעתו על חוות הדעת של מומחה אחר ואל לו לאמצה".
"על המומחה הרפואי חלים כללי טוהר ההליכים השיפוטיים וההליכים הנלווים אליהם, כמו כן חלים עליו כללי הצדק הטבעי, חשש לניגוד עניינים ומשוא פנים".

חוות הדעת הרפואית

עצם יצירת מוסד המומחה הרפואי והנהגת מתן עדות באמצעות חוות הדעת הרפואית שכתב, אין בה כדי לצמצם או לשלול זכויות בעלי הדין באשר לחקירת המומחה והבאת ראיות לסתור את חוות דעתו הרפואית.  חוות הדעת הרפואית המוגשת ע"י המומחה לבית המשפט הינה ראיה ככל ראיה אחרת.  בעלי הדין רשאים לחקור את המומחה הרפואי על חוות דעתו ומומחיותו. בעת מינוי מטעם בית המשפט חוות הדעת הרפואית אינה ראיה מטעם בעלי הדין, מכאן שעל אף המינוי והתפקיד המיוחד שנועד למומחה הרפואי הממונה, אין חוות דעתו סופית באופן שאין אחריה ערעור. על בית המשפט לשקול את חוות הדעת הרפואית על פי אותן אמות מידה ואותם המבחנים בהם הוא בוחן ושוקל את שאר הראיות המובאות בפניו, ומכאן שאין לחוות דעתו של המומחה הרפואי על אף מעמדו המיוחד עדיפות על פני כל ראיה אחרת. בית המשפט הוא שקובע מהי המידה, האופן וההיקף של אימוץ האמור בחוות הדעת.  חזקה על בית המשפט כי כאשר הוא ממנה מומחה רפואי ייתן לחוות הדעת את משקלה הראוי בכל הנוגע לצד הרפואי המקצועי.   אין בית המשפט חייב לפסוק ולאמץ כל האמור בחוות הדעת הרפואית והוא רשאי להסתמך עליה או לדחותה, כולה או חלקה, הכל לפי שיקול דעתו.

קביעת אחוזי נכות

אחוזי הנכות נקבעים על פי ספר התקנות של המוסד לביטוח לאומי.  ספר התקנות קובע נכות צמיתה לרוב בגין הפרעה תפקודית. אין בספר התקנות סעיף המקנה אחוזי נכות בגין סבל וכאב.  יחד עם זאת, קיים סעיף המתייחס לצלקות מכערות (אשר אינן קשורות בנזק תפקודי).
יש להבחין בין סוגים שונים של נזק לנפגע. לעיתים הנזק הוא זמני (נכות זמנית) והנפגע מחלים מהפגיעה ולעיתים הנזק בלתי הפיך (נכות צמיתה). אחוזי הנכות ניתנים רק על נכות צמיתה.  כאשר מדובר בצלקת, קיים תהליך ארוך בו הגוף "מארגן מחדש" את הצלקת, והיא מצטמצמת ומתכווצת.  כתוצאה מתהליך זה, הנמשך בממוצע כחצי שנה, הצלקת משתפרת בד"כ מבחינה אסתטית.  אי לכך, במקרה שמדובר בצלקת, הנכות הצמיתה יכולה להיקבע רק כעבור כשנה מזמן הפגיעה.

דוגמה לחוות דעת רפואית:

Image
Image
Image