מתיחת בטן ושאיבת שומן
מידע כללי
מתיחת בטן הוא ניתוח קוסמטי הבא לשפר את מראה הבטן התחתונה, ומבוצע בדרך כלל במקביל לשאיבת שומן מהבטן ומהמתניים. במסגרת הניתוח מתבצעת כריתת עור ושומן מהבטן התחתונה ומשיכה של הבטן העליונה כלפי מטה. את שרירי הבטן הרפויים מהדקים בתפרים ומקרבים אותם אל קו האמצע.
קירוב שרירי הבטן
איזור השומן והעור הנכרת
לפני ואחרי הניתוח
לפני הניתוח
עישון מעלה את שיעור הסיבוכים בצורה משמעותית, ומומלץ להפסיק לעשן לפחות כחודשיים לפני הניתוח. יש להפסיק את נטילת כל התרופות ה"טבעיות" ותוספי המזון (עשויים לגרום לדימומים) ואת מדללי הדם (כגון אספירין). יש להצטייד בנוגדי כאבי (מומלץ אופטלגין), ולהימנע מתרופות כגון נורופן או אדביל. יש להצטייד באנטיביוטיקה לשבוע הראשון שלאחר הניתוח (מומלץ צפורל- 500 מ"ג, 3 פעמים ביום).
לאחר הניתוח
מומלץ חופש מחלה לשבועיים לפחות. ניתן להתקלח לאחר 48 שעות, ולשטוף את איזור החתך עם מים וסבון. את הפלסטרים המכסים את החתך אין להוריד עד הביקורת (שבועיים לאחר הניתוח). במידה ונפלו במקלחת, אין צורך בחבישה חוזרת. יש להמשיך וללבוש את חגורת הבטן כחודשיים לאחר הניתוח, במשך כל שעות היממה (למעט במקלחת). לאחר הניתוח נשארים נקזים בבטן- צינורות היוצאים מתחת לעור אל בקבוקי ניקוז חיצוניים. הטיפול בהם פשוט ומתבצע בבית באופן עצמאי עד שחלה ירידה משמעותית בכמות הנוזלים ואז הם מוצאים.
סיכונים וסיבוכים
ככלל, ניתוח מתיחת בטן מחייב חיתוך של העור ויצירת צלקת. במרבית המקרים הצלקת נחבאת מתחת לתחתון או לבגד הים. בחלק קטן מהמנותחות נפגעת התחושה בבטן התחתונה או בירכיים. כל אלו אינם נחשבים לסיבוכים, אלא ל"תוצרי לוואי" של הניתוח.
סיבוכים מקומיים
- זיהום- מטופל ע"י אנטיביוטיקה בכדורים במרבית המקרים. במקרים נדירים יש צורך בטיפול תוך-ורידי במסגרת אשפוז
- דימום- לעיתים דורש כניסה חוזרת לניתוח (בהרדמה) לאיתור מקור הדמם ועצירתו.
- סרומה- הצטברות נוזלי גוף בחלל בין השרירים לדופן הבטן. בד"כ הנוזלים נספגים כעבור מספר שבועות. לעיתים יש צורך בניקוז.
- פתיחת תפרים- מטופל שמרנית במרבית המקרים, עד לסגירה של הפצע. במידת הצורך ניתן בשלב מאוחר (לאחר כשנה) לבצע שיפור של הצלקת, לרוב בהרדמה מקומית.
- נמק של העור- נובע מאספקת דם לקויה לדופן הבטן (בעיקר אצל מעשנים), ומטופל לרוב באופן שמרני (חבישות בלבד), עד סגירה מלאה של הפצע.
- נמק של הטבור- נובע מאספקת דם לקויה לדופן הבטן (בעיקר אצל מעשנים), ומטופל באופן שמרני (חבישות בלבד), עד סגירה מלאה של הפצע. לרוב הצלקת הנוצרת מדמה טבור באופן מספק, במקרים אחרים מבוצע בשלב מאוחר שחזור טבור.
סיבוכים מערכתיים
- פקקת ורידים
- תסחיף ריאתי
- תסחיף שומני