ניתוח אף

מידע כללי

ניתוח אף אסתטי בא לשפר את המראה הקוסמטי של האף.  הוא אינו משפר בעיות נשימתיות, ולעיתים אף מחריף אותן.  מראה האף נקבע בעיקר ע"י עצמות האף והסחוסים, אשר קובעים את גודלו, רוחבו, התבלטותו וסלידתו של האף.  אי לכך, במהלך הניתוח מבוצעות מניפולציות של אותם אלמנטים פנימיים (עצמות וסחוסים), במטרה לשפר את המראה ללא פגיעה חיצונית (בעור).

שיטות לביצוע הניתוח:

שיטה סגורה: הניתוח מבוצע דרך חתכים הנחבאים בתוך האף.  היתרונות הם בכך שאין צלקת חיצונית, ולאחר הניתוח יש פחות נפיחות ובצקות. החיסרון הוא בכך שהניתוח קשה יותר טכנית. מרבית הניתוחים מבוצעים בשיטה זו. שיטה פתוחה: הניתוח מבוצע דרך חתך בקולומלה (העור שבין הנחיריים). היתרונות הם בחשיפה טובה יותר ושליטה  טובה יותר, והניתוח טכנית קל יותר. החסרונות הם בקיום הצלקת החיצונית, בבצקות ונפיחות לתקופה ממושכת יותר. שיטה זו מבוצעת בעיקר במקרים בהם יש צורך להגדיל או להאריך אלמנטים מסוימים באף.

בעיות נשימה: במידה וקיימות בעיות נשימתיות, באחד הנחיריים או בשניהם, יש להיבדק ע"י רופא אף-אוזן-גרון, על מנת לאבחן את הבעיה הספציפית ולשקול ניתוח מקביל.  במרבית המקרים מדובר בסטייה של המחיצה או בהגדלה של הקונכות, בעיות אשר ניתנות לתיקון כירורגי ע"י רופא אא"ג, במקביל לתיקון האסתטי המבוצע ע"י הפלסטיקאי.

לפני ואחרי הניתוח

לפני הניתוח

עישון מעלה את שיעור הסיבוכים בצורה משמעותית, ומומלץ להפסיק לעשן לפחות כחודשיים לפני הניתוח.  יש להפסיק את נטילת כל התרופות ה"טבעיות" ותוספי המזון (עשויים לגרום לדימומים) ואת מדללי הדם (כגון אספירין). יש להצטייד בנוגדי כאבי (מומלץ אופטלגין), ולהימנע מתרופות כגון נורופן או אדביל.  יש להצטייד באנטיביוטיקה לשבוע הראשון שלאחר הניתוח (מומלץ אוגמנטין- 875 מ"ג, פעמיים ביום).

לאחר הניתוח

מומלץ חופש מחלה לשבועיים. בימים הראשונים צפויה נפיחות ניכרת של הפנים, עם שטפי דם תת-עוריים (סימנים כחולים) ודימום קל מהאף.  יש להחליף את פדי הגזה מתחת לאף כאשר הם מתלכלכים.  אין לקנח את האף או לנקות בתוכו. לעיתים יוכנסו לתוך הנחירים טמפונים, והם יוצאו כשלושה ימים לאחר הניתוח. לאחר כשבוע, בביקורת הראשונה, יוסר הגבס מהאף, והוא ייחבש עם פלסטרים בלבד, לשבוע נוסף.  בשבוע זה ניתן לחזור בהדרגה לפעילות רגילה.

סיכונים וסיבוכים

מהלך ההחלמה הטבעי לאחר הניתוח כרוך בשטפי דם תת-עוריים, נפיחות של הפנים והאף, כאבי ראש ודימום קל מתוך האף.  סימני הדימומים התת-עוריים צפויים להעלם תוך כשבועיים.  הדימום מתוך האף צפוי לחלוף תוך מספר ימים.  הנפיחות של האף עצמו יורדת בהדרגה, ומרביתה נעלמת תוך כחודשיים.  המראה הסופי של האף מתקבל לאחר כשנה (אז מסתיימת ההצטלקות הפנימית). מאחר ובניתוח מבוצעת שבירה של עצמות האף והזזתן לכיוון האמצע, חלל האף קטן.  הדבר יכול לגרום לבעיה במעבר אויר, והרגשה של "אף סתום".  לא מדובר בסיבוך, אלא ב"תוצר נלווה" של הניתוח.  הבעיה יכולה להיות חולפת או קבועה. במידה והדבר גורם להפרעה תפקודית, ניתן לשקול ניתוח נוסף, להגדלת חלל האף. לעיתים, בתגובה לניתוח, מופיעה נזלת כרונית, אשר במרבית המקרים חולפת תוך מספר חודשים.

סיבוכים:

  • דימום- לעיתים נדירות הדימום מאף לאחר הניתוח הוא חזק במיוחד, ודורש טיפול בטמפונים המוחדרים לתוך האף, ולעיתים גם טיפול תרופתי בתרופות מעודדות קרישה.  במקרים נדירים ביותר יש צורך בניתוח חוזר לעצירת הדימום.
  • זיהום- נדיר לאחר ניתוח אף, ובד"כ מגיב לאנטיביוטיקה בכדורים. 
  • בעיות קוסמטיות- לעיתים, בעקבות הצטלקות פנימית בלתי נשלטת, נוצרים פגמים אסתטיים שמקורם בד"כ בסחוסי האף.  במידה ומדובר בפגם ניכר, יש לשקול ניתוח חוזר לתיקון, אך הדבר מבוצע רק כשנה לאחר הניתוח הראשון.
  • קיימים סיבוכים נוספים, כגון שבר או נקב במחיצה, פגיעה בתעלת הדמעות ונמק של העור (בניתוח פתוח), אך הם נדירים ביותר.

תמונות לפני ואחרי