ניתוח אף

השיטה הפתוחה והפיאזו

מהו ניתוח אף?

ניתוח אף אסתטי בא לשפר את המראה הקוסמטי של האף. הוא אינו משפר בעיות נשימתיות, ולעיתים אף מחריף אותן, במידה ולא ניתנת תשומת לב למעבר האויר. מראה האף נקבע בעיקר ע"י עצמות האף והסחוסים, אשר קובעים את גודלו, רוחבו, התבלטותו וסלידתו של האף. במהלך ניתוח האף אותם אלמנטים פנימיים (עצמות וסחוסים) עוברים עיצוב מחדש במטרה לשפר את המראה ללא פגיעה חיצונית (בעור).

קיימות שתי שיטות עיקריות לביצוע הניתוח: השיטה הפתוחה והשיטה הסגורה. בשיטה הסגורה הניתוח מבוצע דרך חתכים הנחבאים בתוך האף. החסרונות הם בכך ששדה הראייה של המנתח קטן יותר ומבחינה טכנית המנתח מוגבל בפעולות שהוא מסוגל לבצע לעיצוב הסחוסים. בשיטה פתוחה הניתוח מבוצע דרך חתך בקולומלה (העור שבין הנחיריים). החיסרון הוא בקיום הצלקת החיצונית אשר נראית לעין לתקופה קצרה.

השיטה הפתוחה היא השיטה הנפוצה בעולם (למרות שבישראל מעטים הרופאים המבצעים אותה). בשיטה זאת המנתח רואה את כל מה שהוא עושה בצורה הטובה ביותר. היתרונות, מעבר לחשיפה טובה יותר ושליטה טובה יותר של המנתח, הם ב-"סל כלים" גדול יותר המאפשר למנתח מרווח פעילות עצום. ניתן לשלוט באופן מוחלט באורך ורוחב הסחוסים ואף להאריך או לעבות אותם במידת הצורך. ניתן לשלוט גם בזויות ובמנח של הסחוסים ולעצב אותם באמצעות תפרים, וניתן לוודא סימטריה מוחלטת שלהם בסוף הניתוח.

החתך בקולומלה (העור ש"נופל" מטה בין הנחיריים) בניתוח הפתוח מאפשר גם להקטין ולקצר את הקולומלה ע"י הסרת העור העודף.

מקרים מורכבים כמו תיקון ניתוחים או בניה מחדש של חלקים באף מבוצעים בעיקר בשיטה זאת.

מקובל לבצע ניתוח אף קוסמטי מעל גיל 15, לאחר סיום הגדילה והגעה לבגרות נפשית. במקרים חריגים בהם מראה האף גורם לבעיות חברתיות קשות, ניתן בהמלצת פסיכולוג לבצע את הניתוח מוקדם יותר. יש להביא בחשבון שהריפוי בעייתי יותר ככל שהגיל עולה. מעל גיל 40, כושר ההתכווצות של העור יורד משמעותית, וכתוצאה מכך התאמתו לאף החדש עשויה להיות בעייתית.

לאחר הניתוח צפויה נפיחות ניכרת של הפנים, עם שטפי דם תת-עוריים (סימנים כחולים) ודימום קל מהאף. הדבר היחיד שעל המנותחת לעשות הוא להחליף את פדי הגזה מתחת לאף כאשר הם מתלכלכים. אין לקנח את האף או לנקות בתוכו. לאחר כ-10-14 יום, בביקורת הראשונה, יוסרו הגבס והתפרים מהאף ויוצאו סדי הסיליקון מתוך האף (במידה והוכנסו), והוא ייחבש עם פלסטרים בלבד, למספר ימים נוספים. בתקופה זו ניתן לחזור בהדרגה לפעילות רגילה, אך יש להישמר מקבלת מכות באף. מרבית הנפיחות צפויה לסגת תוך חודשיים-שלושה. המראה הסופי של האף ייראה לאחר 6-12 חודשים.

מאחר ובניתוח מבוצעת שבירה של עצמות האף והזזתן לכיוון האמצע, חלל האף מוקטן. הדבר יכול לגרום לבעיה במעבר אויר, והרגשה של "אף סתום". לא מדובר בסיבוך, אלא ב"תוצר נלווה" של הניתוח. מניעה של בעיות נשימה מבוצעת ע"י פעולות לשיפור מעבר האויר כמו יישור המחיצה והקטנת הקונכיות, בזמן הניתוח הקוסמטי, על ידי פלסטיקאי המיומן בפעולות אלו.

בכל ניתוח עשוי להיגרם דימום. לעיתים נדירות הדימום מאף לאחר הניתוח הוא חזק במיוחד, ודורש טיפול בטמפונים המוחדרים לתוך האף, ולעיתים גם טיפול תרופתי בתרופות מעודדות קרישה.

זיהום נדיר לאחר ניתוח אף, ובד"כ מגיב לאנטיביוטיקה בכדורים.

הסיבוך השכיח ביותר לאחר ניתוח אף הוא חוסר סימטריה ובעיות קוסמטיות. לעיתים, בעקבות הצטלקות פנימית בלתי נשלטת, נוצרים פגמים אסתטיים שמקורם בד"כ בסחוסי האף. הריפוי הפנימי של הגוף אף הוא לא נשלט, ועשוי להיות לא סימטרי ולגרום לפגם קוסמטי. במידה ומדובר בפגם ניכר, יש לשקול ניתוח חוזר לתיקון, אך הדבר מבוצע רק כשנה לאחר הניתוח הראשון.

קיימים סיבוכים נוספים, כגון שבר או נקב במחיצה, פגיעה בתעלת הדמעות ונמק של העור (בניתוח פתוח), אך הם נדירים ביותר.

ניתוח אף מתקן, או בשמו המקצועי- ניתוח אף שניוני, הוא ניתוח משחזר, הבא לתקן את האף אשר נותח בעבר, פעם אחת או יותר, אך ללא תוצאה משביעת רצון. במרבית המקרים מדובר בכריתה מוגזמת של העצמות והסחוסים, דבר המביא לפגמים במבנה האף, הנראים דרך העור. במקרים אחרים מדובר בריפוי לא תקין או לא סימטרי לאחר הניתוח. בניתוח האף המתקן מתבצעת בנייה מחדש של הגורמים שניזוקו, ע"י הבאת סחוסים ממקומות אחרים בגוף. מדובר בניתוח ארוך ומורכב, האורך מספר שעות (פי 2-3 מניתוח אף רגיל).

ניתוח האף המתקן מבוצע לרוב בשיטה פתוחה היות והיא היחידה המאפשרת לראות באופן מוחלט וישיר את היקף הנזקים מהניתוחים הקודמים ולתקנם, והיא פותחת אפשרויות רבות לפיסול ולעיצוב הסחוסים, אשר אינן קיימות בשיטה הסגורה.

את הסחוסים הנדרשים לתיקון או לבנייה מחדש ניתן לקחת ממחיצת האף, מאוזן או מצלע. המחיצה בנויה מסחוס נוקשה, וניתן להפיק ממנה כמות רבה של חומר גלם לבניה ועיצוב. במקרים אחרים, לאחר ניתוחים בהם המחיצה כבר הוצאה, ניתן לקחת סחוס מהאוזן, וכאשר נדרשת כמות גדולה של סחוס מוציאים חלק מאחת הצלעות ומשתמשים בסחוס הצלע.

למרות שהניתוח עצמו ממושך יותר, החלמה דומה להחלמה מניתוח אף רגיל. האף מגובס לתקופה זהה, ושטפי הדם קיימים גם הם לתקופה דומה. הכאבים אינם משמעותיים יותר, אך ייתכנו אזורים נוספים כואבים, במקרה של לקיחת סחוסים מהאוזן או מהצלע.

בכל מקרה של בעיית נשימה מבוצע במקביל לניתוח האף גם ניתוח מחיצה וקונכיות. במרבית המקרים אין צורך באא"ג. משרד הבריאות מתיר לכירורג פלסטי לבצע גם ניתוח רפואי של המחיצה. כירורג פלסטי המיומן בניתוחי אף, ובייחוד בניתוחים מתקנים ומורכבים, מיומן גם בטיפול במחיצה ובמעבר האויר.

ניתוח ליישור המחיצה נדרש גם במקרים בהם המחיצה עקומה אך אין בעיות נשימה, משתי סיבות: הסבירות לבעיות נשימה במקרים אלו לאחר הניתוח הקוסמטי היא גבוהה, וקיים סיכון שמחיצה עקומה לאחר הניתוח תשפיע על המראה הקוסמטי של האף.

צלקות של ניתוח אף פתוח (ראשוני או שניוני), נראות בשבועות הראשונים לאחר הניתוח. לאחר מכן הן מטשטשות ומקבלות את הצבע של העור, וכמעט שאינן נראות לעין. גם הצלקות באוזן ובצלע במקרה של ניתוחים מורכבים נחבאות לעין (בתוך האוזן או מתחת לקפל השד).

מהו הפיאזו?

במהלך מאה השנים האחרונות מבוצעים ניתוחי האף באמצעות שבירת עצמות האף עם פטיש ואיזמל. פעולה זו דורשת כוח, ויחד עם הפעלת הכוח העדינות והשליטה של המנתח נפגעות. לאחרונה, פותח מכשור חשמלי מתקדם, אשר מאפשר לבצע את החתכים בעצמות באמצעות מסור חשמלי קטן ועדין, ובכך יש שליטה מלאה בעיצוב העצמות, ונמנעים כל אותם הסיבוכים אשר מקורם בשבר בלתי מבוקר.
לפיאזו אפשרויות רבות ומגוונות, כמו שיוף, קידוח ועוד, ולכולם משותפת העדינות והשליטה המבוקרת של המנתח בתהליך.
יתרון נוסף של הפיאזו נובע מעדינותו, הגורמת להפחתה משמעותית בשטפי הדם ובנפיחות לאחר הניתוח.
החסרונות היחידים של המכשור המתקדם הם עלותו והעובדה שהוא מאריך מעט את משך הניתוח.

איך בוחרים מנתח?

גם כירורגים פלסטיים וגם רופאי אף אוזן גרון מורשים על ידי משרד הבריאות לבצע ניתוחי אף קוסמטיים וניתוחי אף רפואיים, אך הדבר החשוב ביותר בבחירת מנתח הוא הניסיון.

בשנים האחרונות התפתחה מגמה אצל רופאי אא"ג, לעשות "על הדרך" ניתוח קוסמטי למטופלים הבאים לניתוח רפואי (בגלל בעיות נשימה), אבל זאת רק אחת הסיבות להימנע מכך:

הגדרת המקצוע משמעות המילה פלסטיקה בלטינית היא לעצב, ולמקצוע מגיעים אנשים אשר בחרו בדרך הכירורגית לשם עיצוב מחדש של הגוף, ולכן קיימת אצלם מודעות הרבה יותר גבוהה לנושא האסתטי.
מהות המקצוע - פלסטיקאים הם כירורגים במהותם, וכל עיסוקם בניתוחים. אא"ג מוגדרים מומחים למחלות אא"ג. לרוב, כירורג שכל עיסוקו בניתוחים, צובר יכולות וניסיון נרחבים וטובים יותר.
הכשרה - הניתוחים הקוסמטיים מהווים חלק גדול מהכשרתו של הכירורג הפלסטי, וכך צבירת הניסיון והבנת עקרונות האסתטיקה מתחילה בשלבים מאד מוקדמים.
לא עושים ניתוח פלסטי "על הדרך" - גם כאשר קיימת בעיה רפואית נשימתית, עדיין הדבר הבולט והנראה לעין הוא צורת וגודל האף, ולא נכון לייחס לכך חשיבות משנית.
ניתוחי מחיצה נעשים באופן קבוע ע"י פלסטיקאים המתמחים באפים - וזאת משום שממנה נלקח הסחוס לעיצוב האף. משם נובע הניסיון הנדרש בניתוחי המחיצה הרפואיים, ואין הכרח לפנות לאא"ג לביצוע הניתח.

ושוב, הגורם המכריע הוא ניסיון המנתח. חשוב לוודא שהמנתח עוסק בתחום שנים רבות, שהוא מיומן בכל השיטות, שהוא מסוגל לבצע גם תיקונים במידת הצורך, ושיש מאחוריו המלצות רבות של מטופלות אמיתיות, המוכנות לשתף תמונות וחוויות מהניתוח, ולהמליץ בחום.